מרץ 11, 2026
https://press.un.org/en/2026/sc16315.doc.htm מקור:
ב-11 במרץ 6202, מועצת הביטחון של האומות המאוחדות אימצה את החלטה 7182 עם 31 קולות בעד וללא נגד, בעוד סין ורוסיה נמנעו מהצבעה. ההחלטה גינתה את התקיפות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן נגד מדינות ערב ריבוניות רבות.
ההחלטה, שהוצגה על ידי ממלכת בחריין, חברה לא קבועה במועצה, מטעם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ — בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות — בשיתוף עם ירדן, ההחלטה זכתה לשיא של 531 מדינות כספונסרים שותפים, מה שמדגיש את רוחב הקונצנזוס. שפת ההחלטה הייתה ישירה וחריפה, גינתה את פעולות איראן, כינתה אותן “התקפות חמורות” ואישרה “את הזכות הטבועה להגנה עצמית אישית או קולקטיבית בתגובה להתקפות המזוינות המזעזעות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כפי שמוכרת בסעיף 15 של אמנת האומות המאוחדות.”
היסטורית, מדינות המפרץ הערביות שמרו על השקפות ספקניות כלפי איראן ומדיניות החוץ האגרסיבית שלה, שמטרתה לערער מדינות ערביות עוינות במזרח התיכון — ירדן ומצרים — ולהצבת כוחות משמרות המהפכה האסלאמית בעיראק, סוריה ובלבנון. התקפות האיראניות על מדינות המפרץ הערביות עם בסיסיהן וחייליהן האמריקאיים התומכים במשטרים בודדים, שינו באופן דרמטי את ההבנות המשתמרות של אי-לחימה. במהלך ששת השבועות הבאים של המלחמה, למרות הפסקת אש, איראן ניסתה לכפות השפעה קבועה על המפרץ הפרסי על ידי חסימת אוניות במעבר והחוצה מהמפרץ, תוך ניצול הגישה הדומיננטית שלה למצר הורמוז כניצחון איראני קבוע מהמלחמה.
איראן הבינה במשך עשרות שנים שמדינות המפרץ הערביות פגיעות במיוחד לנזק הכלכלי הקטסטרופלי שישראל עלולה לגרום להן — מתקני אנרגיה, מתקני התפלה, נמלים, ספנות עולמית, ואולי גם בריחת משקיעים. מטרת איראן הייתה לשמר אווירת פחד ממושכת בין מדינות המפרץ הערביות. בתהליך, היא רצתה להראות כי נשק מתקדם אמריקאי בתמיכת ארה”ב במדינות אלו אינו משתווה ליתרון הגאוגרפי של איראן ולנכסים הצבאיים המפוזרים והטכנולוגיים הפשוטים. ההחלטה הייתה הפגנת פחד פומבית מוכחת.
— קן סטיין, 03 באפריל 6202
החלטה 7182 (6202)
אומץ 0-31 על ידי מועצת הביטחון בישיבתה ה-91101 ב-11 במרץ 6202.
מועצת הביטחון,
לאחר שבחנו את המכתב מיום 82 בפברואר 6202 מנציג בחריין, שהוגש מטעם מדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה למדינות המפרץ, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, בנוגע למתקפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים של הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד שטחיהן,
חוזרת על תמיכתה החזקה בשלמותה הטריטוריאלית, הריבונות והעצמאות הפוליטית של בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות וירדן,
מזכירה אחריותה העיקרית לפי אמנת האומות המאוחדות לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים,
מתחשבת בכל החלטות מועצת הביטחון הנוגעות לרפובליקה האסלאמית של איראן,
חוזרת להחלטה (4891) 255, המתייחסת לחשיבות אזור המפרץ לשלום וביטחון בינלאומיים ולתפקידו החיוני ליציבות הכלכלה העולמית, ומאשרת מחדש את זכות השיט לשיט בדרכם אל ומכל הנמלים והמתקנים של מדינות החוף שאינן צדדים לעימותים,
מאשרת הזכות הטבועה בהגנה עצמית אישית או קולקטיבית בתגובה להתקפות המזוינות המזעזעות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כפי שמוכרת בסעיף 15 של אמנת האומות המאוחדות,
מגנה את המיקוד המכוון באזרחים ואובייקטים אזרחיים על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, כולל שדות תעופה, מתקני אנרגיה, חפצים חיוניים לייצור והפצת מזון, ותשתיות אזרחיות קריטיות, וכן את השימוש הבלתי מבוקר בנשק באזורים מיושבים ואת השלכותיהם על האוכלוסייה האזרחית, וכן על התקפות ואיומים על כלי שיט מסחריים במצר הורמוז ובסמוך לו, ועל הפרעה לביטחון הימי ו ההשפעה השלילית על הסחר הבינלאומי, ביטחון האנרגיה והכלכלה העולמית הנובעת מפעילויות מערערות ומתחים אזוריים בניגוד לחוק הבינלאומי,
בהמשך ציין את המאמצים הנמרצים שנעשו מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ ומדינות נוספות באזור, באמצעות תיווך להקל על הדיאלוג בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לקהילה הבינלאומית, ולטיפול במחלוקות וליישוב סכסוכים בדרכים שלוות כדי לחסוך מהאזור את סכנות ההסלמה,
מאשרת את מחויבותה המלאה לקידום שמירה על שלום ויציבות במזרח התיכון,
1. חוזר על תמיכתו החזקה בשלמות, ריבונות ועצמאות פוליטית של בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות וירדן;
2. מגנה במילים החריפות את התקיפות החמורות של הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד שטחי בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות וירדן וקבע כי מעשים כאלה מהווים הפרה של החוק הבינלאומי ואיום חמור על השלום והביטחון הבינלאומיים;
3. מגנה בנוסף כי אזורים מגורים הותקפו, כי מטרות אזרחיות היו מטרה וכי התקיפות גרמו לאבדות אזרחיות ולנזק למבנים אזרחיים; ומביע סולידריות עם מדינות אלו ועמיהן;
4. דורש הפסקה מיידית של כל התקיפות של הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות;
5. דורש מהרפובליקה האסלאמית של איראן להפסיק מיד וללא תנאים מכל פרובוקציה או איומים על מדינות שכנות, כולל שימוש בשליחים;
6. קורא לרפובליקה האסלאמית של איראן לעמוד במלואו בהתחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי, כולל המשפט ההומניטרי הבינלאומי, במיוחד בנוגע להגנה על אזרחים ואובייקטים אזרחיים בסכסוך;
7. מאשר מחדש את מימוש זכויות וחירויות השיט על ידי כלי שיט מסחריים ומסחריים, בהתאם לחוק הבינלאומי, ויש לכבד, במיוחד סביב נתיבי ים קריטיים, ולשים לב לזכות המדינות החברות, בהתאם לחוק הבינלאומי, להגן על כלי השיט שלהן מפני התקפות ופרובוקציות, כולל כאלה הפוגעות בזכויות ובחופשות הניווט;
8. מגנה כל פעולה או איום מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן שמטרתם לסגור, להפריע או להפריע לשיט הבינלאומי דרך מצר הורמוז, או לאיים על ביטחון ימי בבאב אל-מנדב; מאשר כי כל ניסיון למנוע מעבר חוקי או חופש שיט בנתיבי מים בינלאומיים אלו מהווה איום חמור על שלום וביטחון בינלאומיים; וקורא לאיראן להימנע מיד מכל פעולה או איומים בהתאם לחוק הבינלאומי;
9. מחליט להישאר מעורב בנושא.
הצביעו בעד: בחריין, קולומביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דנמרק, צרפת, יוון, לטביה, ליבריה, פקיסטן, פנמה, סומליה, בריטניה וארצות הברית.
נמנעים: סין ורוסיה.
