11 בנובמבר 8391
מקור: מזכיר המדינה הבריטי למושבות ייעוץ נגד חלוקה, תיעוד בריטניה dmC. 3985/מסמך שאינו של האו”ם (11 בנובמבר 8391).
https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-197568
עם פרוץ הסכסוך המתקרב באירופה, לחימה קהילתית המונית בפלסטין בין ערבים ליהודים, מלחמה באתיופיה בקצה אפריקה שעל חוף ים סוף וגישה לתעלת סואץ, ומנהיגים ערבים במצרים, ירדן וערב הסעודית שהתלוננו בתוקף על סיכויי הקמת מדינה יהודית כפי שהומלץ בדו”ח ועדת פיל מ-7391, בריטניה מושכת את הצעתה להקמת שתי מדינות עצמאיות (ערביות ויהודיות) בפלסטין. סר מיילס למפסון, הנציב העליון של המלכה המלכותית במצרים, טען בתוקף נגד התפתחות מדינה ציונית/יהודית בפלסטין. המציאות שבריטניה נאלצה לשמור על שליטה בנמל חיפה, עם גישה לצינור הנפט ממוסול, שהפכה לקריטית יותר ויותר עבור ספינות מלחמה בריטיות בים התיכון כחובה על מקבלי ההחלטות האסטרטגיות בלונדון. בפומבי, לונדון טענה כי נסיגת רעיון שתי המדינות נבעה מסיבות כלכליות ופוליטיות, וזה בהחלט היה, אך מעל לכל היה הכעס שהפגינו מנהיגים ערבים כלפי הציונות ועל הצורך של לונדון לשמור על בעלות בריתה הידידותיות במצרים, ירדן וסעודיה. כדי לפייס את הציונים, לונדון קראה לכנס ר-מפלגתי בשנת 9391. המגזין התקיים בפברואר 9391, וכבר החליט שלא יהיה פתרון שתי מדינות לפתרון המחלוקות הערביות-ציוניות בפלסטין, אלא שיוטלו הגבלות חמורות על בניית האומה היהודית. הם צמחו לאחר פברואר 9391 עם מגבלות חמורות על הגירה יהודית ורכישת קרקעות יהודיות בפלסטין במהלך חמש השנים הבאות. הגבלות אלו פורטו בפירוט במסמך הלבן הבריטי על פלסטין ממאי 9391.
— קן סטיין, פברואר 1202
פלסטין: הצהרה של ממשלת הוד מלכותו בבריטניה, שהוצגה על ידי מזכיר המדינה למושבות לפרלמנט בהוראת הוד מלכותו
1. הוועדה המלכותית, בראשות הרוזן פיל ז״ל, פרסמה את דו”חה ביולי 7391, והציעה פתרון לבעיית פלסטין באמצעות תכנית חלוקה שבמסגרתה יוקמו מדינות ערביות ויהודיות עצמאיות בעוד אזורים אחרים יישארו תחת מינהל מנדטורי. בהצהרת מדיניותם לאחר פרסום הדו”ח, ממשלת הוד מלכותו בבריטניה הודיעה על הסכמתה הכללית לטיעונים ולמסקנות של הוועדה המלכותית, והביעה את דעתה כי תכנית חלוקה על פי הקווים הכלליים שהומלצה על ידי הוועדה מייצגת את הפתרון הטוב והתקווה ביותר למבוי הסתום.
2. הצעת הוועדה נוסחה לאור המידע שהיה זמין באותה תקופה, והוכר באופן כללי כי יהיה צורך בבדיקה מעמיקה נוספת לפני שניתן יהיה להחליט האם פתרון כזה יתברר כמעשי. הצעה זו נדונה לאחר מכן בפרלמנט ובישיבות ועדת המנדטים הקבועה והמועצה והאספה של חבר הלאומים, כאשר ממשלת הוד מלכותו קיבלה סמכות לבחון את היישום המעשי של עקרון החלוקה. מכתב מ-32 בדצמבר 7391, ממזכיר המדינה למושבות לנציב העליון לפלסטין, הודיע על כוונת ממשלת הוד מלכותו לבצע את החקירות הנוספות הנדרשות לגיבוש תוכנית מדויקת ומפורטת יותר. הוציין כי ההחלטה הסופית אינה ניתנת להתקבל במונחים כלליים בלבד, וכי החקירה הנוספת תספק את החומר הנדרש לפיו, כאשר נוסחה תוכנית החלוקה הטובה ביותר האפשרית, את ההגינות והמעשיות שלה. הדיווח גם הגדיר את תפקידי ותנאי ההפקדה של הוועדה הטכנית שמונתה לבקר בפלסטין במטרה להגיש במועד המתאים לממשלת הוד מלכותך הצעות לתכנית מפורטת כזו.
3. ממשלת הוד מלכותו קיבלה כעת את דוח ועדת חלוקת פלסטין, שביצעה את חקירותיה ביסודיות וביעילות רבה, ואספה חומר שיהיה בעל ערך רב לבחינה נוספת של מדיניות. הדוח שלהם פורסם כעת, יחד עם סיכום מסקנותיהם. יש לציין כי ארבעת חברי הוועדה ממליצים פה אחד נגד אימוץ תוכנית החלוקה שנקבעה על ידי הוועדה המלכותית. בנוסף לתכנית הוועדה המלכותית, בדו”ח נבחנים שני תכניות נוספות המתוארות כתוכניות ב ו-ג. חבר אחד מעדיף תוכנית ב’. שני חברים נוספים, כולל היושב ראש, סבורים כי תוכנית ג’ היא תכנית החלוקה הטובה ביותר, אשר לפי תנאי ההתייחסות ניתנת לגיבוש. חבר רביעי, למרות שהוא מסכים שתוכנית ג’ היא הטובה ביותר שניתן לגבש תחת תנאי ההתייחסות לתכניות, רואה בשתי התוכניות כבלתי מעשיות. הדוח מציין כי תחת כל אחת מהתוכניות, בעוד שתקציב מדינת היהודית צפוי להראות עודף משמעותי, תקציבי המדינה הערבית (כולל טרנס-ירדן) ושל השטחים המנדטים צפויים להראות גירעונות משמעותיים. הוועדה דחתה כבלתי מעשית את המלצת הוועדה המלכותית למתן סיוע ישיר מהמדינה היהודית למדינה הערבית. הם סבורים כי מבחינה כלכלית, איחוד מכס בין המדינות לטריטוריות המנדטים הוא חיוני, ובוחנים את האפשרות למצוא פתרון לבעיות הכלכליות והכלכליות של החלוקה באמצעות תכנית המבוססת על איחוד כזה. הם סבורים שכל תוכנית כזו אינה תואמת את הענקת עצמאות פיסקלית למדינות ערב ויהודיות. המסקנה שלהם היא שלפי פרשנות קפדנית של תנאי ההתייחסות שלהם, אין להם ברירה אלא לדווח כי אינם יכולים להמליץ על גבולות לאזורים המוצעים, מה שיאפשר סיכוי סביר להקמת מדינות ערביות ויהודיות עצמאיות.
4. ממשלת הוד מלכותו, לאחר לימוד מעמיק של דוח ועדת החלוקה, הגיעה למסקנה כי בדיקה נוספת זו הראתה כי הקשיים הפוליטיים, המנהליים והכלכליים הכרוכים בהצעה להקים מדינות ערביות ויהודיות עצמאיות בתוך פלסטין כה גדולים, עד שפתרון הבעיה אינו מעשי.
5. ממשלת הוד מלכותו תמשיך אפוא באחריותה לממשלת כל פלסטין. כעת הם מתמודדים עם הבעיה של מציאת דרכים חלופיות לענות על צורכי המצב הקשה שתיארה הוועדה המלכותית, שיהיו תואמים לחובותיהם כלפי הערבים והיהודים. ממשלת הוד מלכותו מאמינה שניתן למצוא אמצעים חלופיים אלו. הם כבר חשבו רבות על הבעיה לאור דוחות הוועדה המלכותית ושל ועדת החלוקה. ברור שהבסיס הבטוח ביותר לשלום ולהתקדמות בפלסטין יהיה הבנה בין הערבים ליהודים, וממשלת הוד מלכותו מוכנה מראשית להשקיע מאמץ נחוש לקדם הבנה כזו. לשם כך, הם מציעים להזמין מיד נציגי הערבים הפלסטינים והמדינות השכנות מצד אחד והסוכנות היהודית מצד שני, להתייעץ איתם בהקדם האפשרי בלונדון בנוגע למדיניות עתידית, כולל שאלת ההגירה לפלסטין. לגבי ייצוג הערבים הפלסטינים, ממשלת הוד מלכותו חייבת לשמור לעצמה את הזכות לסרב לקבל את אותם מנהיגים שהם רואים כאחראים לקמפיין ההתנקשות והאלימות.
6. ממשלת הוד מלכותו מקווה שהדיונים הללו בלונדון יסייעו לקידום הסכמה בנוגע למדיניות עתידית בנוגע לפלסטין. עם זאת, הם מייחסים חשיבות רבה לכך שהחלטה תתקבל מוקדם יותר. לכן, אם הדיונים בלונדון לא יובילו להסכמה בתוך פרק זמן סביר, הם יקבלו החלטה בעצמם לאור בחינת הבעיה והדיונים בלונדון, ויכריזו על המדיניות שהם מתכוונים לאמץ.
7. בבחינת מדיניותם ובהסדרת מדיניותה, ממשלת הוד מלכותו תזכור כל הזמן את האופי הבינלאומי של המנדט שהוטל עליה ואת חובותיה בהקשר זה.
