נובמבר 17, 2025
מקור: https://www.un.org/en/media/accreditation/pdf/SCRes3.pdf
מועצת הביטחון של האו”ם הצביעה 13-0 ב-17 בנובמבר 2025 לאמץ החלטה נוסחת על ידי ארה”ב התומכת בתוכנית השלום של 20 הנקודות של טראמפ לסיום מלחמת חמאס-ישראל. הצטרפו לארצות הברית בהצבעה בעד ההחלטה אלג’יריה, דנמרק, צרפת, יוון, גיאנה, פקיסטן, פנמה, סיירה לאון, סלובניה, סומליה, דרום קוריאה ובריטניה. סין ורוסיה נמנעו מהצבעה.
החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 2803 היא התכנית המפורטת ביותר של האו”ם לפתרון חילוקי דעות בין ערבים פלסטינים ליהודי ישראל, מאז שהמליץ האו”ם לחלק את פלסטין המנדטורית למדינות ערביות ויהודיות עם איחוד כלכלי בהחלטת העצרת הכללית 181 בנובמבר 1947.
בעוד שההחלטה הקודמת מפורטת מאוד בנוגע למפות, גבולות ומוסדות באזורים המחולקים לשתי מדינות, החלטת 2025 מפרטת את התפתחות הממשל באזור פלסטיני מוגבל, רצועת עזה. לא הסכמי קמפ דייוויד מ-1978 ולא הסכמי אוסלו מ-1993, ששניהם עסקו באוטונומיה פלסטינית, כללו את כמות הפרטים המחייבים בהחלטה 2803. כמובן, פירוט רב יותר אינו מבטיח את הציות של הישראלים או הפלסטינים.
החלטה 2803 מתמקדת בפירוק חמאס, ייצוב הפסקת האש, אספקת מזון וסיוע הומניטרי נוסף, שיקום הדיור והתשתיות בעזה, הכשרת ממשל טכנוקרטי פלסטיני ושמירה על ביטחון ישראל. בניגוד לקריאה של החלטת 1947 להקמת מדינה ערבית (שנדחתה על ידי מנהיגים ערבים פלסטינים ושכנות ערב), תוכנית 2025 למעשה מאשרת אפוטרופוס על חלק קטן מהמדינה הערבית שהיה יכול להיות מוקם תחת החלטה 181. מרכיבי האפוטרופוס יכללו פיקוח על מועצת שלום בראשות הנשיא דונלד טראמפ, וכוח ייצוב בינלאומי המאושר עד סוף 2027 ומורכב ממספר לא ידוע של אנשי צבא ממדינות לא מוגדרות, ללא מנדט ברור האם לגייס, לעצור או לנטרל לוחמי ובירוקרטים של חמאס או רק לפקח ולדווח על הפרות.
מפתח לכוח ייצוב בינלאומי הוא האם הוא מסוגל ורוצה לאכוף שלום. כדי שהכוחות הבינלאומיים יצליחו אפילו במידה מסוימת, מדינות ערב יצטרכו להשתתף במעשה הלא נוח של פירוק חברי חמאס.
החלטה 2803 אינה אומרת דבר על שינוי או שימור הממשל הפלסטיני בגדה המערבית. מעבר לאזכורים בתוכנית השלום של עזה המצורפת, הוא לא אומר דבר על הקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה או בכל מקום אחר מערבית לנהר הירדן. וזה לא אומר דבר על נסיגת ישראל מ-53% מרצועת עזה שהיא שולטת בה כיום.
חמאס מתנגד בתוקף להחלטה 2803 ולכוחות הביטחון הבינלאומיים, ומכיר בכך שעצמאותו להילחם בישראל ויכולתו להשפיע על הממשל הפלסטיני שלאחר המלחמה יוגבלו או יוסלו קשות. “הקצאת הכוח הבינלאומי למשימות ותפקידים בתוך רצועת עזה, כולל פירוק ההתנגדות,” אמר חמאס בתגובתו הרשמית, “שוללת ממנו את הנייטרליות והופכת אותו לצד בסכסוך לטובת הכיבוש.”
הרשות הפלסטינית, לעומת זאת, מברכת על הפרטים המתפתחים בהחלטה, לפחות בחלקו משום שהיא מוזכרת כמנהל משתתף בעתיד עזה. הרשות הפלסטינית “חידשה את אישורה על נכונותה לקחת על עצמה את מלוא אחריותה ברצועת עזה, במסגרת אחדות הקרקע, העם והמוסדות, תוך התייחסות לרצועה כחלק בלתי נפרד ממדינת פלסטין.”
לפני המלחמה, הרשות הפלסטינית וחמאס היו במאבק קשה לשלוט בפוליטיקה הפלסטינית. עם הלידה הבירוקרטית של כוחות הביטחון הבינלאומיים, הרשות שואפת לרכב על השרוולים המבצעיים של ההחלטה, בעוד חמאס משתנק. בין אם בכוונה ובין אם לא, ההחלטה מפלגת עוד יותר את הקהילה הערבית הפלסטינית הדיספונקציונלית, מצב שאינו מפריע חן בעיני ממשלת ישראל.
החלטה 2803 מספקת דרך ליציבות ברצועת עזה; זו אינה מפת דרכים להסדר מלא בין פלסטינים לישראל, כל עוד אף צד לא סומך על כוונות הצד השני. אך אם תתממש, ההחלטה מציעה הזדמנות להפחתת אלימות ביחסים הפלסטיניים-ישראליים.
מבחינת ההיסטוריה של האו”ם בתהליך פוליטי שמטרתו לקדם את הסכסוך הערבי-ישראלי בדרך לשלום, החלטה 2803 יוצרת תקדים. בהצגת דרך להפחתת המתחים הפלסטינית-ישראלית באופן משמעותי, היא עושה יותר מהסכמי הפסקת האש שסיימו את מלחמת 1948-49; החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו”ם משנת 1967, שהציגה את המושג הלא מדויק של החלפת אדמות תמורת שלום; החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו”ם, שקראה ל”משא ומתן בין הצדדים” לאחר מלחמת אוקטובר 1973; או כל החלטה אחרת הקוראת לפתרון שתי מדינות.
בשורה התחתונה: ההחלטה, לא משנה כמה היא מכוונת באצילות, אינה יכולה לכפות על אף אחד מהפלגים הפלסטיניים או ממשלת ישראל לוותר על מטרות ארוכות טווח. חמאס ופלסטינים אחרים לא רוצים את ישראל. ורוב הישראלים אינם רוצים לוותר על שטחים, מחשש שביטחונם יהיה מאוים, כפי שקרה לאחר הנסיגות מלבנון ב-2000, שבהן חיזבאללה הפך לכוח צבאי דומיננטי בגבול הצפוני של ישראל, ומעזה ב-2005, שבהן חמאס השתלט על השליטה באמצע 2007 ופיתח מובלעת אוטוקרטית יעילה מאוד שנכנסה למלחמה עם ישראל חמש פעמים בין 2008 ל-2025.
— קן סטיין, נובמבר 18, 2025
החלטה 2803 (2025)
אומץ על ידי מועצת הביטחון בישיבתה ה-10046, ב-17 בנובמבר 2025
מועצת הביטחון,
מברכת על התוכנית המקיפה לסיום סכסוך עזה מ-29 בספטמבר 2025 (“תוכנית מקיפה”) (נספח 1 להחלטה זו), ומברכים את המדינות שחתמו, קיבלו או אישרו אותה, ומברכת עוד יותר על הצהרת טראמפ ההיסטורית לשלום ושגשוג מתמשכים מ-13 באוקטובר 2025 ואת התפקיד הבונה שמילאה ארצות הברית של אמריקה, מדינת קטר, הרפובליקה הערבית של מצרים ורפובליקת טורקיה, בכך שסייעו להפסקת האש ברצועת עזה,
קובעת כי המצב ברצועת עזה מאיים על השלום האזורי ועל ביטחון המדינות השכנות ומציינת החלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות בנוגע למצב במזרח התיכון, כולל השאלה הפלסטינית,
1. מאשרת את התוכנית המקיפה, מכירה בכך שהצדדים קיבלו אותה, וקוראת לכל הצדדים ליישם אותה במלואה, כולל שמירת הפסקת האש, בתום לב וללא דיחוי;
2. מברכת על הקמת מועצת השלום כממשל מעבר עם אישיות משפטית בינלאומית, שתקבע את המסגרת ותתאום מימון לפיתוח מחדש של עזה בהתאם לתוכנית המקיפה, ובאופן התואם עקרונות משפטיים בינלאומיים רלוונטיים, עד שהרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית) תשלים באופן מספק את תוכנית הרפורמה שלה, כפי שמפורט בהצעות שונות, כולל תוכנית השלום של הנשיא טראמפ ב-2020 וההצעה הסעודית-צרפתית, והיא יכולה להשיב לעצמה שליטה בטוחה ויעילה על עזה. לאחר שתוכנית הרפורמה של הרשות תתבצע בנאמנות ופיתוח עזה יתקדם, ייתכן שיהיו סוף סוף התנאים לדרך אמינה להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה. ארצות הברית תקים דיאלוג בין ישראל לפלסטינים כדי להסכים על אופק פוליטי לקיום משותף של שלום ומשגשג;
3. מדגישה את חשיבות חידוש הסיוע ההומניטרי המלא בשיתוף עם מועצת השלום לרצועת עזה באופן התואם לעקרונות משפטיים בינלאומיים רלוונטיים ובאמצעות ארגונים משתפים פעולה, כולל האומות המאוחדות, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום, ומבטיח שסיוע זה ישמש אך ורק למטרות שלום ולא יוסט על ידי קבוצות;
4. מאשרת למדינות החברות המשתתפות במועצת השלום ולמועצת השלום: (א) להיכנס להסדרים שיידרשו להשגת מטרות התוכנית המקיפה, כולל אלה הנוגעים לזכויות וחסינות של אנשי הכוח שנקבעו בסעיף 7 להלן; ו-(ב) להקים גופים מבצעיים עם, לפי הצורך, אישיות משפטית בינלאומית וסמכויות עסקיות לביצוע תפקידיה, כולל: (1) יישום ממשל מעבר, הכולל פיקוח ותמיכה בוועדה פלסטינית טכנוקרטית ואפוליטית של פלסטינים מוסמכים מהרצועה, כפי שממומנת הליגה הערבית, שתהיה אחראית על הפעילות היומיומית של שירות המדינה בעזה ו מנהלה; (2) שיקום עזה ותוכניות התאוששות כלכלית; (3) תיאום, תמיכה ואספקת שירותים ציבוריים וסיוע הומניטרי בעזה; (4) כל אמצעי להקל על תנועת אנשים אל ומחוץ לעזה, באופן התואם את התוכנית הכוללת; ו-(5) כל משימה נוספת שעשויה להידרש לתמיכה ויישום התוכנית המקיפה;
5. מבינה כי הגופים התפעוליים המוזכרים בפסקה 4 לעיל יפעלו תחת סמכות מעבר ופיקוח של מועצת השלום וימומנו באמצעות תרומות וולונטריות מתורמים וכלי מימון מועצת השלום וממשלות;
6. קוראת לבנק העולמי ולמוסדות פיננסיים נוספים להקל ולספק משאבים פיננסיים לתמיכה בשיקום ובפיתוח עזה, כולל באמצעות הקמת קרן נאמנות ייעודית למטרה זו המנוהלת על ידי תורמים;
7. מאשרת למדינות החברות העובדות עם מועצת השלום ומועצת השלום להקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני בעזה, לפרוס תחת פיקוד מאוחד המקובל על מועצת השלום, עם כוחות שיתרמו על ידי המדינות המשתתפות, בהתייעצות ושיתוף פעולה הדוק עם הרפובליקה הערבית של מצרים ומדינת ישראל, ולהשתמש בכל האמצעים הנדרשים לביצוע המנדט בהתאם לחוק הבינלאומי, כולל המשפט ההומניטרי הבינלאומי. כוח הייצוב הבינלאומי יעבדו עם ישראל ומצרים, ללא פגיעה בהסכמים הקיימים שלהן, יחד עם כוח המשטרה הפלסטיני החדש שהוכשר ואבדקה, כדי לסייע באבטחת אזורי הגבול; ייצוב הסביבה הביטחונית בעזה על ידי הבטחת תהליך פירוק הצבא של רצועת עזה, כולל השמדה ומניעת שיקום של תשתיות צבאיות, טרור והתקפיות, וכן פירוק קבוע של נשק מקבוצות חמושות שאינן מדינתיות; הגנה על אזרחים, כולל מבצעים הומניטריים; להכשיר ולספק תמיכה לכוחות המשטרה הפלסטיניים המאושרים; לתאם עם המדינות הרלוונטיות לאבטחת מסדרונות הומניטריים; ולבצע משימות נוספות שיידרשו לתמיכה בתוכנית המקיפה. כאשר כוח הייצוב הבינלאומי יקבע שליטה ויציבות, צה”ל ייסוג מרצועת עזה בהתאם לסטנדרטים, אבני דרך ולוחות זמנים הקשורים לפירוק הצבא שיוסכמו בין צה”ל, כוח הייצוב הבינלאומי, הערבויות וארצות הברית, למעט נוכחות ביטחונית בהיקף שתישאר עד שעזה תהיה מאובטחת כראוי מכל איום טרור מתחדש. כוח הייצוב הבינלאומי יסייע למועצת השלום במעקב אחר יישום הפסקת האש בעזה, וייכנס להסדרים הנדרשים להשגת מטרות התוכנית המקיפה; ו-(ב) לפעול תחת ההנחיה האסטרטגית של מועצת השלום וימומן באמצעות תרומות וולונטריות של תורמים, כלי מימון וממשלות של מועצת השלום;
8. מחליטה כי הנוכחות האזרחית והביטחונית של מועצת השלום והבינלאומיות המוסמכות בהחלטה זו יישארו מורשות עד 31 בדצמבר 2027, בכפוף לפעולה נוספת של המועצה, וכל אישור נוסף של כוחות הייצוב הבינלואמי יהיה בשיתוף פעולה ותיאום מלאים עם מצרים, ישראל ומדינות חברות נוספות שממשיכות לעבוד עם כוחות הייצוב הבינלאומי;
9. קוראת למדינות החברות ולארגונים בינלאומיים לעבוד עם מועצת השלום כדי לזהות הזדמנויות לתרום כוח אדם, ציוד ומשאבים כספיים לגופים הפעילים שלו ולכוחות הייצוב הבינלאומי, לספק סיוע טכני לגופים המבצעיים ולכוחות הייצוב הבינלאומי, ולתת הכרה מלאה בפעולות ובמסמכים;
10. מבקשת ממועצת השלום לספק דוח כתוב על ההתקדמות הקשורה למועצת הביטחון של האו”ם כל שישה חודשים;
11. מחליטה להישאר מעורב בעניין.
נספח 1 — התוכנית המקיפה של הנשיא דונלד ג’יי. טראמפ לסיום סכסוך עזה
1. עזה תהיה אזור נקי מטרור שאינו מהווה איום על שכנותיה.
2. עזה תפותח מחדש לטובת תושבי עזה, שסבלו די והותר.
3. אם שני הצדדים יסכימו להצעה זו, המלחמה תסתיים באופן מיידי. הכוחות הישראליים ייסוגו לקו המוסכם כדי להתכונן לשחרור החטופים. במהלך תקופה זו, כל הפעולות הצבאיות, כולל הפצצות אוויריות וארטילריות, יוקפאו, וקווי הלחימה יישארו קפואים עד שיתקיימו התנאים לנסיגה מלאה בשלבים.
4. בתוך 72 שעות מרגע שישראל תקבל את ההסכם בפומבי, יוחזרו כל החטופים, חיים ומתים.
5. לאחר שחרור כל החטופים, ישראל תשחרר 250 אסירים שנידונו למאסר עולם ועוד 1,700 עזתים שנעצרו לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כולל כל הנשים והילדים שנעצרו בהקשר זה. על כל חטוף ישראלי ששרידיו ישוחררו, ישראל תשחרר את גופותיהם של 15 הרוגים.
6. לאחר החזרת כל החטופים, אנשי חמאס שיתחייבו לדו-קיום בשלום ולפרק את נשקם משירות יזכו לחנינה. אנשי חמאס שיבקשו לצאת מהרצועה יקבלו מעבר בטוח למדינות המקבלות.
7. עם קבלת הסכם זה יועבר באופן מיידי סיוע מלא לרצועת עזה. לכל הפחות, כמויות הסיוע יהיו עקביות עם מה שנכלל בהסכם הסיוע ההומניטארי מ-19 בינואר 2025, כולל שיקום תשתיות (מים, חשמל, ביוב), שיקום בתי חולים ומאפיות והכנסת ציוד הכרחי לפינוי הריסות ופתיחת כבישים.
8. הכנסת החלוקה והסיוע לרצועת עזה תתבצע ללא הפרעה מצד שני הצדדים באמצעות האו”ם וסוכנויותיו, והסהר האדום, בנוסף למוסדות בינלאומיים אחרים שאינם קשורים בשום צורה לאף אחד מהצדדים. פתיחת מעבר רפיח בשני הכיוונים תהיה כפופה לאותו מנגנון שיושם בהסכם מ-19 בינואר 2025.
9. עזה תתנהל תחת משטר מעבר זמני של ועדה פלסטינית טכנוקרטית וא-פוליטית, שתהיה אחראית לניהול היומיומי של השירותים הציבוריים והעיריות עבור תושבי עזה. ועדה זו תורכב מפלסטינים מוסמכים ומומחים בינלאומיים, עם פיקוח של גוף מעבר בינלאומי חדש, “מועצת השלום”, שבראשה יעמוד הנשיא דונלד טראמפ, וחברים וראשי מדינות נוספים יוכרזו, כולל ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר. גוף זה יקבע את המסגרת ויטפל במימון שיקום הרצועה עד שהרשות הפלסטינית תשלים את תוכנית הרפורמות שלה, כפי שמתוארת בהצעות שונות, כולל תוכנית השלום של הנשיא טראמפ ב-2020 וההצעה הסעודית-צרפתית, ותוכל להחזיר לעצמה את השליטה בעזה בצורה בטוחה ואפקטיבית. גוף זה ידרוש את מיטב הסטנדרטים הבינלאומיים ליצירת ממשל מודרני ויעיל המשרת את תושבי עזה ותורם למשיכת השקעות.
10. תוכנית הפיתוח הכלכלי של טראמפ לשיקום עזה ולהמריצה אותה תיווצר על ידי כינוס פאנל מומחים שעזרו להוליד כמה מערי הפלא המודרניות המשגשגות במזרח התיכון. הצעות השקעה רבות ורעיונות פיתוח מרגשים גובשו על ידי קבוצות בינלאומיות בעלות כוונות טובות וישקלו כסינתזה של מסגרות הביטחון והממשל כדי למשוך ולאפשר השקעות אלה שייצרו מקומות עבודה, הזדמנויות ותקווה לעזה העתידית.
11. יוקם אזור כלכלי מיוחד עם תעריף מועדף ושיעורי גישה למשא ומתן עם המדינות המשתתפות.
12. אף אחד לא ייאלץ לעזוב את עזה, ומי שירצה לעזוב יהיה חופשי לעשות זאת וחופשי לחזור. נעודד אנשים להישאר ונציע להם את ההזדמנות לבנות עזה טובה יותר.
13. חמאס ופלגים אחרים מסכימים שלא יהיה להם כל תפקיד במשילות בעזה, במישרין, בעקיפין או בכל צורה שהיא. כל התשתיות הצבאיות, הטרוריסטיות וההתקפיות, כולל מנהרות ומתקני ייצור אמצעי לחימה, יושמדו ולא ייבנו מחדש. יהיה תהליך של פירוז עזה בפיקוח של פקחים עצמאיים, שיכלול הצבת כלי נשק לצמיתות מחוץ לשימוש באמצעות תהליך מוסכם של פירוק, ובתמיכת תוכנית רכישה חוזרת ושילוב מחדש במימון בינלאומי, שכולם מאומתים על ידי פקחים עצמאיים. עזה החדשה תהיה מחויבת לחלוטין לבניית כלכלה משגשגת ולדו-קיום בשלום עם שכנותיה.
14. שותפים אזוריים יספקו ערבות שתבטיח שחמאס והפלגים יעמדו בהתחייבויותיהם וכי עזה החדשה לא תהווה איום על שכנותיה או על אנשיה.
15. ארצות הברית תעבוד עם שותפות ערביות ובינלאומיות לפיתוח כוח ייצוב בינלאומי זמני שייפרס באופן מיידי בעזה. הכוח הייצוב הבינלאומי יכשיר ויספק תמיכה לכוחות משטרה פלסטיניים שנבדקו בעזה ויתייעץ עם ירדן ומצרים, שיש להן ניסיון רב בתחום. כוח זה יהיה פתרון ביטחון הפנים לטווח הארוך. כוחות הייצוב הבינלאומיים יעבדו עם ישראל ומצרים כדי לסייע באבטחת אזורי הגבול, יחד עם כוחות משטרה פלסטיניים שהוכשרו לאחרונה. חיוני למנוע כניסת תחמושת לעזה ולאפשר זרימה מהירה ובטוחה של סחורות לשיקום הרצועה ולהחייאתה. מנגנון מניעת התנגשות יוסכם על הצדדים.
16. ישראל לא תכבוש או תספח את עזה. ככל שהכוחות הייצוב הבינלאומיים יבססו שליטה ויציבות, צה”ל ייסוג על סמך אמות מידה, אבני דרך ומסגרות זמן הקשורות לפירוז שיסוכמו בין צה”ל, כוחות ייצוב הבינלאומיים, הערבים וארצות הברית, במטרה להבטיח עזה בטוחה שאינה מהווה עוד איום על ישראל, מצרים או אזרחיה. מבחינה מעשית, צה”ל ימסור בהדרגה את השטח שכבש לידי כוחות הייצוב הבינלאומיים על פי הסכם שיעשה עם רשות המעבר עד לנסיגתם המלאה מעזה, למעט נוכחות ביטחונית שתישאר עד שעזה תהיה בטוחה כראוי מפני כל איום טרור מחודש.
17. במקרה שחמאס יעכב או ידחה הצעה זו, האמור לעיל, כולל מבצע הסיוע המורחב, ימשיך באזורים נקיים מהטרור שנמסרו מצה”ל לכוחות הייצוב הבינלאומיים.
18. יוקם תהליך דיאלוג בין-דתי המבוסס על ערכי הסובלנות והדו-קיום בשלום כדי לנסות ולשנות את דפוסי החשיבה והנרטיבים של הפלסטינים והישראלים על ידי הדגשת התועלת שניתן להפיק מהשלום.
19. בעוד הפיתוח מחדש של עזה מתקדם וכאשר תוכנית הרפורמה של הרשות הפלסטינית תבוצע בנאמנות, ייתכן שסוף סוף יתקיימו התנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה, שאנו מכירים בה כשאיפה של העם הפלסטיני.
20. ארה”ב תכונן דיאלוג בין ישראל לפלסטינים כדי להסכים על אופק מדיני לדו-קיום בשלום ומשגשג.
